רמז לתשובה לשאלה: "האם מעסיק ששילם שכר ביתר זכאי לדרוש השבה בדיעבד?" ניתן למצוא בפסק דין שניתן לאחרונה בבר"ע 51717-06-15 י.ב. שיא משאבים בע"מ נ' Desta Onon Adhanom בית הדין הארצי לעבודה פטר עובד מהשבת כספים שהעניק לו המעסיק באמצעות נקודות זיכוי במס הכנסה, שניתנו לו על אף שהעובד כלל לא היה זכאי להן.
העובד הועסק בחברה לאספקת כח אדם והגיש נגד החברה תביעה בבית הדין האזורי לעבודה לתשלום זכויות סוציאליות. המעסיק טען כי יש לקזז מהסכומים שיפסקו לתובע את התשלום ששולם לעובד ביתר בגין טעות המעסיק בחישוב השכר והענקת נקודות זיכוי במס הכנסה לעובד שלא בזכות.
בפסק הדין נקבע כי כי "יש לבחון את התנהגות הצדדים, בדומה למקרים בהם משולם לעובדים שכר ביתר מתוך טעות (השוו: ע"ע (ארצי) 39/99 יהושע אסרף – מדינת ישראל; ע"ע (ארצי) 704/06 קרן מחקרים רפואיים – לורין קדם). כך בין היתר, יש לבחון את תרומת המעסיק או העובד לטעות".
נתקלתם במקרה דומה לזה? זקוקים לייצוג משפטי? צרו איתנו קשר בתחום ייצוג מעסיקים ואנו נשמור על זכויותכם
גילוי נאות - חובת יידוע העובדים על טעויות שהתגלו
בנוסף נקבע כי לעיתים מתוך נסיבות העניין ניתן ללמוד על הסכמת המעסיק לשאת בתוצאות טעותו, וכך נפסק:
"משהתגלתה הטעות, היה על החברה, לכל הפחות, ליידע את המשיבים כי חלה טעות וכי קיימת אפשרות שידרשו לשלם בגין העבר ומכאן ואילך מס הכנסה, וכי שכרם יהיה נמוך יותר מהשכר שהם סבורים כי הם משתכרים, וכפי ששולם להם עד אותו מועד. החברה לא פעלה כך, לא במועד ביקורת הניכויים של מס הכנסה וגם לא במועד בו נדחתה השגתה. יתר על כן, גם לאחר חודש דצמבר 2012 עת התבררה לה ה'טעות' שבחישוב, היא המשיכה לשלם את שכרם על פי אותה 'נוסחה' של נקודות זיכוי. במחדלה, אפשרה החברה למשיבים להמשיך ולהסתמך על המצג שיצרה כלפיהם בדבר שיעור השתכרותם. בנסיבות אלה, בהן החברה ידעה על הטעות ולא יידעה את העובדים, המשיכה לשלם להם את שכרם באותו השיעור כאילו לא אירע דבר, וגרמה להם להמשיך ולהסתמך על הכנסתם נטו, הביעה החברה לכאורה את הסכמתה על דרך התנהגות, להותרת תשלומי השכר ללא שינוי. זאת, תוך לקיחת הסיכון, כי תידחה עמדתה בהליכים שניהלה והיא מנהלת כנגד החלטת רשויות המס, וכי תחויב בתשלום ערך נקודות הזיכוי."
בית הדין הצביע על טעם נוסף לדחיית טענת ההשבה והוא אינטרס ההסתמכות של העובד, וכך נקבע:
"מכל מקום, ואף אם אין לראות בכך הסכמה, יש לתת לאינטרס ההסתמכות של העובדים משקל גבוה יותר ולדחות את טענת החברה לקיומה של זכות להשבת סכומי מס ההכנסה אותם תחוב, אם תחוב בהמשך."
סעיף 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט קובע מתי רשאי בית המשפט לפטור מחובת ההשבה, "כולה או מקצתה". נקבע כי ניתן לעשות כן, בין היתר, מקום שבו בית המשפט מצא כי קיימות נסיבות "העושות את ההשבה בלתי צודקת"
לקיחת אחריות על הטעות שנעשתה
בפסק הדין קבע בית הדין כי "מתוך חומר הראיות שבתיק עולה כי המשיב לא תרם מאום ל"טעות" המבקשת והאחריות ל"טעות" רובצת, לפחות בחלקה, עליה; התנהגות המשיב בהקשר זה היתה בתום לב; המשיב השתכר שכר מינימום והיה רשאי להסתמך על השכר ששולם לו כשכר שמגיע לו בדין ושעל פיו הוא רשאי לכלכל את מחייתו; המשיב, שהשתכר שכר מינימום לערך שינה מצבו לרעה שכן נמנעה ממנו האפשרות לפעול להגדלת שכרו. לא מן הנמנע כי לו היה משולם לו שכר נמוך יותר מזה ששולם לו בפועל, יכול היה המשיב לדרוש את הגדלת שכרו או אף לתור אחר מקום עבודה אחר שיסכים לשלם לו שכר כאמור. נסיבות אלה, ודאי בהיקבצן יחדיו, מצדיקות לפטור את המשיב מחובת ההשבה של ההטבה שקיבל. לאור האמור, בדין נדחתה טענת הקיזוז."
לא בטוחים מהן הזכויות ומהן החובות שלכם כמעסיקים? זקוקים לייצוג משפטי? - צרו איתנו קשר בתחום ייצוג מעסיקים ואנו נשמור על זכויותכם!
