הגנה על נשים בעבודה – מטרת החוק

חוק עבודת נשים נחקק כדי להגן על זכויות נשים בעבודה, במיוחד במקרים בהם הן נפגעות מהתנהלות בלתי הוגנת מצד מעסיקים. לאור זאת, המחוקק קבע כי חוקים כלליים בדיני העבודה אינם מספיקים, ויש צורך בהגנה מיוחדת על אוכלוסיית הנשים העובדות, בדגש על נשים בהריון, אשר לעיתים מפוטרות רק בשל מצבם האישי.

הגבלת פיטורים – לשון החוק

על פי סעיף 9 לחוק עבודת נשים, מעסיק אינו רשאי לפטר עובדת בהריון ללא היתר ממשרד העבודה והרווחה. החוק מדגיש כי אין להתיר פיטורים אם הם קשורים להריון עצמו. ההגבלה חלה הן על עובדות קבועות והן על עובדות זמניות, כל עוד הן מועסקות אצל אותו מעסיק במשך לפחות שישה חודשים.

בנוסף, החוק מגן על נשים גם לאחר הלידה, וקובע כי אסור לפטר עובדת במהלך חופשת לידה או בתקופה של 45 יום לאחר חזרתה לעבודה. כמו כן, ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים אינם נספרים בתוך תקופות ההגנה הקבועות בחוק.

מתי ניתן לקבל היתר לפיטורי עובדת בהריון?

חשוב להדגיש שהחוק אינו מעניק חסינות מוחלטת מעצם ההריון בלבד. אם המעסיק מוכיח שהפיטורים אינם קשורים להריון או לטיפולי פוריות, הוא יכול לבקש היתר לכך. עם זאת, האחריות להוכיח שהפיטורים אינם נובעים מהריון מוטלת על המעסיק.

עמדת בתי הדין לעבודה

בתי הדין לעבודה קבעו בפסיקות רבות כי על המעסיק להציג ראיות חד-משמעיות לכך שהפיטורים נובעים מסיבה עניינית שאינה קשורה להריון. אם לא ניתן להוכיח זאת באופן ברור, הפיטורים לא יאושרו והמעסיק עלול להיות חשוף לקנסות משמעותיים.

לסיכום

גם אם המעסיק בטוח כי יקבל היתר לפיטורים, הדבר אינו מובטח. משרד העבודה בוחן כל מקרה לגופו, מקבל את עמדת המעסיק, אך גם שומע את העובדת ומפעיל שיקול דעת לפני קבלת ההחלטה.

אם פוטרת, קיבלת איום בפיטורים או נפגעו תנאי ההעסקה שלך בעקבות הריון או טיפולי פוריות, אני מזמינה אותך לפנות אליי לייעוץ משפטי. יחד נבדוק את זכויותייך ונפעל להבטיח שהן נשמרות בהתאם לחוק.