מלחמת "חרבות ברזל" - הנחיות למעסיקים בתקופת הלחימה

המצב הבטחוני אשר נחת על מדינתנו כרעם ביום בהיר מעלה שאלות רבות מעולמות דיני העבודה, שאלות שנשאלות הן ע"י עובדים והן ע"י מעסיקים.

במבצעי עבר הוסדר נושא תשלום השכר בשעת חירום רק בדיעבד, בתום המבצע/מלחמה.

במאמר זה ננסה להתייחס למספר עניינים הקשורים לזכויות עובדים בשעת חירום זאת בשים לב לעובדה כי יש  להמתין להנחיות מטעם גורמים מוסמכים ולחקיקה באשר להתנהלות במלחמה הנוכחית :

 חקיקת העבודה ממשיכה להתקיים והעובדים זכאים לקבל את זכויותיהם ושכרם עפ"י דין.

היעדרות ממקום העבודה בשל המצב הבטחוני:

התייצבות במקומות עבודה בשעת חירום תיעשה לפי הנחיות פיקוד העורף, כאשר במקומות בהם הוכרז מצב חירום יתייצבו לעבודה רק עובדים חיוניים שנדרשו לכך.

לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום- מפעל חיוני הינו כל מפעל  למתן שירותים קיומיים, הפועל או שאפשר להפעילו לצורכי הגנה וביטחון הציבור או לקיום הספקה ושירותים חיוניים ושאושר לעניין זה ע"י שר הביטחון (לדוגמא: מעסיק שמספק תשתיות חשמל, מים דלק, מזון. מוסדות רפואיים, שירותי תחבורה ועוד).

ככל וישנו ספק בדבר היותו של המפעל חיוני ניתן לברר באתר משרד העבודה לפי מספר התאגיד.

היעדרות של הורה לצורך שמירה על ילדיו בעקבות הנחייה על סגירת מוסדות חינוך:

עובדים עם ילדים מתחת לגיל 14 או עובדים שיש להם ילד עם מוגבלות עד גיל 21 יכולים להישאר בבית ולטפל בילדיהם בהתאם להוראות פיקוד העורף וזכאים לקבל תשלום.

במבצעי עבר שיפתה המדינה מעסיקים בגין שכר רגיל ומלא ששולם לעובדים בזמן שנאלצו להיעדר לצורך שמירה על ילדיהם עד גיל 14 (או ילד בעל מוגבלות עד גיל 21) אשר בחזקתם.

שיפי זה ניתן במצב בו ההורה השני עובד או להורה יחידני.

עבודה מהבית:

עבודה של העובד מביתו תיעשה באישור המעסיק ובתיאום וזאת ככל ועבודה מהבית היא אפשרית הן מבחינה טכנית והן מבחינת קיומו של מרחב מוגן בקרבת העובד.

ההחלטה בעניין זה נתונה לשיקול דעת המעסיק.

היות ואין הנחיות רשמיות לעניין זה על המעסיקים להפעיל שיקול דעת ולנסות להתחשב עד כמה שניתן בנסיבותיו האישיות לרבות הרכב משפחתו, מידת המרחק ממקום העבודה, מצבו הנפשי והרגשי בהקשר למצב ועוד.

הוצאה לחופשה בתשלום:

מעסיק רשאי להוציא את עובדיו לחופשה מרוכזת של עד 7 ימים ללא הודעה מראש ועל חשבון ימי חופשה צבורים.

מעסיק אשר מוציא עובד לחופשה ללא יתרת ימים צבורה ו/או מעבר ל-7 ימים יידרש לשלם לעובד שכר בגין היעדרות זו.

הוצאה לחופשה ללא תשלום – חל"ת:

חופשה ללא תשלום (חל"ת) נעשית רק בהסכמת שני הצדדים, העובד והמעסיק. בהסכמה העובד ומעסיקו ניתן לקבוע חופשה ללא תשלום אשר תהיה תחומה בזמן.

היעדרויות אחרות הנובעות מהמצב הבטחוני:

היעדרות ממקום עבודה אשר לא הוכרז עליו מצב חירום וכאשר אין לעובד ילדים ללא מסגרות חינוך בגילאים הרלוונטיים תהיה ללא תשלום; המעסיק רשאי לנכות ימי היעדרות אלה משכרו של העובד.

העובד רשאי לנצל ימי חופשה צבורים עבור היעדרות זו.

אין חובה חוקית לשלם שכר לעובד אשר בחר להיעדר על דעת עצמו בעקבות המצב הבטחוני.

פיטורים על רקע היעדרות בתקופת מלחמה:

חוק הגנה על עובדים בשעת חירום אוסר על  פיטורי עובדים שנאלצו להיעדר עקב הנחיות פיקוד העורף.

חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), אוסר לפטר עובד על רקע שירות מילואים. החוק אוסר לפטר עובד מכל סיבה שהיא:

בתקופת היותו של עובד במילואים ובמהלך 30 ימים מתום שירות המילואים.

בנוסף, חל איסור על מעסיק לפטר עובד שמקום העבודה אינו מעמיד לרשות עובדיו מרחב מוגן תקני ואשר העובד נעדר בשל כך. מדובר בפיטורים שלא כדין.

לסיכום, נאחל ללקוחותינו ולכל בית ישראל ימים שלווים ושקטים יותר בהקדם ונשמח לעמוד לרשותכם בכל התייעצות.

אין באמור במאמר זה להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני; כאמור ברישא למאמר מדובר בהנחיות כלליות המבוססות בחלקן על ניסיון עבר ואשר יתכן וישתנו בתום המלחמה ובדיעבד.

מסיקה לוטם, עו"ד

שני בניש, עו"ד