דמי הבראה - מי זכאי ומתי ?
המושג – דמי הבראה, אשר נשמע לכולנו מעט מוכר, הוא שריד של תקופה אחרת במשק הישראלי, אז יצאו העובדים בחברות ובתי עסק שונים לחופשת הבראה שנתית. כיום כבר כמעט לא ניתן למצוא חופשות הבראה מסוג זה, ובמקום זאת זכאים עובדים במשק לתוספת לתלוש המשכורת שלהם בעבור דמי הבראה – פתרון המועדף כמובן על מרבית העובדים. מהם התנאים בהם יש לעמוד על מנת להיות זכאים לקבלת תוספת למשכורת בגין דמי הבראה, מהו גובה דמי ההבראה להם זכאים העובדים ומה עושים במקרה של סכסוכי עבודה ואי הבנות על רקע זה?
תנאים לזכאות לקבלת דמי הבראה וגובה התוספת למשכורת
על מנת להיות זכאים לקבלת תוספת למשכורת בגין דמי הבראה, על העובד לעמוד בכמה תנאים – על העובד לעבוד לפחות שנה באותו מקום עבודה, כאשר חישוב תקופה זו אינו לקוח בחשבון חופשות ללא תשלום או היעדרויות אחרות, אך כן לוקח בחשבון תקופות מסוימות כגון חופשת לידה, היעדרויות על בסיס רפואי וכו'.
בדומה לזכויות סוציאליות אחרות, גם גובה דמי ההבראה נקבע על פי קריטריונים מפורשים המוגדרים בחוק. גובה התשלום בעבור יום אחד של הבראה עומד כיום במשק הישראלי על 378 ₪, ומספר הימים להם זכאי העובד נקבע על פי הרשימה הבאה –
עובד במשרה מלאה זכאי לחמישה ימי הבראה עבור שנת העבודה הראשונה, שישה ימים עבור השנה השנייה והשלישית, שבעה ימים עבור כל שנה מהשנה הרביעית ועד העשירית וכו' - הרשימה נמשכת ומפורטת בחוק עד שנת העבודה העשרים באותו מקום עבודה, ויותר מכך.
עבור עובדים במשרות חלקיות מחושבים ימי ההבראה על ידי הכפלת אחוז המשרה בגובה התשלום לו זכאי עובד במשרה מלאה.
הגנה על זכויות העובד בסכסוכים על תשלום דמי הבראה
ניתן למצוא בשוק העבודה לא מעט סכסוכים אשר מקורם בגובה תשלום דמי ההבראה. במקרים אלו מומלץ להיעזר ב- עו"ד דיני עבודה על מנת שייצג את העובד בבית המשפט. באופן כללי נוטה בית המשפט לענייני עבודה בישראל להתחשב בצד של העובדים ברבים מהסכסוכים הללו, אך עורך דין טוב יכול כמובן לשפר את סיכויי הזכייה בבית המשפט.
