הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה הם חלק משמעותי מדיני העבודה בישראל ומשפיעים על תנאי ההעסקה של עובדים בענפים שונים. מסמכים אלו קובעים זכויות וחובות מעבר למה שנקבע בחוק, ומטרתם להבטיח תנאי עבודה הוגנים ושיפור רמת ההעסקה במשק.

הסכמים קיבוציים – מה זה ולמי זה חל?

הסכם קיבוצי הוא הסכם שנחתם בין ארגון עובדים יציג לבין מעסיק או ארגון מעסיקים. ההסכם מסדיר את תנאי ההעסקה של כלל העובדים במקום עבודה מסוים או בענף מסוים, והוא מחייב הן את המעסיקים והן את העובדים החברים בארגון העובדים.

הסכם קיבוצי יכול להיות הסכם מפעלי, החל רק על מקום עבודה מסוים (למשל מפעל או חברה ספציפית), או הסכם ענפי, החל על כלל המעסיקים והעובדים בענף מסוים (כגון ענף הבניין או ההובלה). ההסכמים לרוב קובעים תנאים משופרים לעובדים בהשוואה לחוקי העבודה הכלליים, כגון שכר מינימום גבוה יותר, תוספות ותק, זכויות סוציאליות משופרות, תנאים לפיטורים ועוד.

צווי הרחבה – הרחבת ההסכמים הקיבוציים לכלל העובדים

צו הרחבה הוא צו שניתן על ידי שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ומטרתו להרחיב את תחולתו של הסכם קיבוצי כך שיחול על כלל העובדים והמעסיקים בענף מסוים, גם אם הם אינם חברים בארגון עובדים או בארגון מעסיקים.

צווי הרחבה נפוצים בתחומים כגון:

• קביעת שכר מינימום גבוה יותר בענפים מסוימים
• הפרשות משופרות לפנסיה ולקרן השתלמות
• הארכת חופשה שנתית מעבר לקבוע בחוק
• תנאים משופרים לעובדים שעתיים ויומיים

כאשר צו הרחבה חל על ענף מסוים, כל מעסיק באותו תחום מחויב ליישם את תנאיו, גם אם לא חתם בעצמו על ההסכם הקיבוצי שממנו נגזר הצו.

כיצד יודעים אם הסכם קיבוצי או צו הרחבה חלים על מקום העבודה?

כדי לבדוק אם הסכם קיבוצי או צו הרחבה חל על מקום עבודה מסוים, ניתן לבדוק באתר משרד העבודה או לפנות לייעוץ משפטי המתמחה בדיני עבודה. מעסיקים חייבים להכיר את ההסכמים והצווים הרלוונטיים לתחומם כדי להימנע מהפרות חוק שעלולות לגרור קנסות ותביעות.

לסיכום

הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה הם כלים חשובים לשיפור תנאי ההעסקה במשק. הם מעניקים לעובדים זכויות משופרות ומבטיחים סטנדרטים אחידים בענפים שונים. מעסיקים ועובדים כאחד צריכים להכיר את ההסכמים הרלוונטיים לתחומם כדי להבטיח עמידה בדרישות החוק ושמירה על זכויותיהם.