לפני כמה חודשים אישרה מליאת הכנסת תיקון לחוק עבודת נשים, חוק המהווה נדבך מרכזי במנגנון שמירת זכויות נשים בעבודה. בעוד החוק המקורי העוסק בעבודת נשים כולל סעיפים רבים ושונים, התיקון לחוק מהשנה עוסק ספציפית בנושא מסוים, המכונה "שעת הורות".
זכאות לשעת חופש יומית נוספת לנשים לאחר לידה
בחוק המקורי העוסק ב- זכויות נשים בעבודה הוגדרה שעת חופש יומית לה זכאיות נשים במהלך ארבעת החודשים שלאחר סיום חופשת הלידה. שעה נוספת זו באה להבטיח כי גם לנשים אשר חוזרות לעבודתן מיד לאחר חופשת הלידה תישמר הזכות להניק ולהיות עם תינוקן לפחות למשך שעה במהלך יום העבודה עצמו. זאת על מנת לעודד את הקשר שבין האם לתינוק, על פי חברי הכנסת אשר קידמו את התיקון לחוק שעבר בכנסת לפני כמה חודשים ספורים.
החוק המקורי מעניק את אותה שעת הורות אך ורק לנשים אשר מועסקות במאה אחוז משרה מלאה. כך, אישה אשר עובדת רק בתשעים אחוז משרה (או אפילו ב 99%...) אינה זכאית כלל לאותה שעת הורות, מה שיוצר אבסורד מסוים – נשים המועסקות במשרה מלאה יעבדו מעט פחות מנשים המועסקות במשרה "כמעט" מלאה, וירוויחו כאמור יותר מהן. התיקון לחוק העוסק ב- זכויות נשים בעבודה ובשעת הורות מגדיר מחדש את הזכאות לאותה שעת הורות - על פי התיקון החדש זכאית לשעת ההורות אישה המועסקת במשרה מלאה, על פי ההגדרה במקום העבודה. בנוסף, גם אישה אשר עובדת שמונה שעות ביום (משרה מלאה מוגדרת כתשע שעות עבודה ביום) זכאית על פי התיקון לחוק לשעת הורות, ואילו אישה העובדת מעל לשש שעות יומיות תהיה זכאית לחצי שעת היעדרות.
תיקון זה מצטרף לסדרה של חוקים ותיקונים אשר עוסקים כאמור בנושא החשוב והרגיש כל כך של זכויות נשים בעבודה. תחום זה בחוק הישראלי בא לתקן את המצב ארוך השנים בו מופלות נשים במקומות עבודה על רקע מגדרי, כאשר נשים לאחר לידה מהוות ציבור אשר חשוף במיוחד להפליה במקום העבודה. נקווה כי תיקון זה לחוק, כמו תיקונים וחוקים רבים נוספים, יסייע לקדם את השוויון המיוחל במקומות העבודה.
