עו"ד מסיקה לוטם – עו"ד דיני עבודה

עבירות אלימות במשפחה כלפי נשים

בתי המשפט במדינת ישראל מתייחסים בחומרה רבה לנושא עבירות אלימות במשפחה.

הענישה בתחום הוחמרה במהלך השנים האחרונות בעיקר לאור הביקורת הציבורית הנוקבת על אזלת היד של משטרת ישראל בטיפול בתופעה.

תיקוני חקיקה שפורסמו לאחרונה מורים לבתי המשפט לגזור עונשים מרתיעים יותר על גברים הנוקטים אלימות כלפי בת זוג וזאת על מנת ליצור הרתעה.

חשוד שזומן לחקירה תחת אזהרה בחשד לאלימות במשפחה (אלמ"ב) עלול למצוא עצמו מתמודד עם כתב אישום פלילי ובסבירות גבוהה נושא עונש מאסר בפועל.

במקרים אלה, ישנה חשיבות רבה לקבלת ליווי וייעוץ משפטי מקצועי מידי עורך דין פלילי מנוסה המתמחה ובקיא בתחום - הסיוע המקצועי עשוי לבלום הגשת כתב אישום ולמנוע שהות מאחורי סורג ובריח.

אלימות במשפחה 

ייצוג נשים וקורבנות עבירת אלימות במשפחה

לא רק חשודים ונאשמים זכאים לייצוג משפטי.

גם אישה שחוותה אלימות מידי בן זוגה רשאית לשכור עורך דין מטעמה שייצג את האינטרסים שלה בפני משטרת ישראל ורשויות התביעה.

נשים רבות נוטות להגיש תלונה במשטרה ולבקש לחזור בהן לאחר מכן – חוק סדר הדין הפלילי והנחיות פרקליט המדינה אוסרות על סגירת תיק לבקשת מתלוננת רק לאור בקשתה לסגור את התיק

הרציונל נעוץ בתופעה הידועה כ-"תסמונת האישה המוכה".

נשים שחוות התעללות ואלימות בתוך המשפחה באופן קבוע, נוטות לגונן על התוקף, למצוא צידוקים למעשיו ואף לפעמים לטעון ששיקרו בזמן הגשת התלונה.

אם חווית אלימות במשפחה, הדבר הנכון לעשות הוא לשכור עורך דין פלילי לייצוג, ייעוץ וליווי לאורך ההליך כולו.

 

הגברת המודעות באמצעות נקיטת יד קשה באכיפה ובענישה

עבירות אלימות במשפחה נחשבות לחמורות ביותר בעבירות הקיימות בספר החוקים וזאת משום שהרשות המחוקקת והשופטת רואות במי שמעז להרים יד על קרוב משפחה כעבריין שפוגע בקדושת התא המשפחתי.

ברוב המקרים המשטרה או הפרקליטות יידרשו להטיל על העבריין עונש של מאסר בפועל.

על מנת להימנע מבית הכלא – "ייאלץ" העבריין להודות במעשים שיוחסו לו, להביע חרטה ולקחת אחריות על מעשיו ולהירתם להליך טיפולי ושיקומי שיבטיח שלא ישוב על מעשיו הרעים.

 

תלונות שווא על אלימות במשפחה

לצד תופעת האלימות במשפחה, אותה יש למגר ביד קשה, רשויות החוק והאכיפה מודעות לעובדה כי ישנן גם תלונות שווא בתחום זה.

מתלוננות ומתלוננים רבים מייחסים עבירות אלימות לבני זוג, בעיקר במסגרת הליכי גירושין, כדי להשיג אחד מאלו:

  1. נקמה בשל בגידה.
  2. רצון לפגוע בשמו הטוב של בן הזוג לשעבר.
  3. השגת ייתרון משפטי בהליכי משמורת על הילדים.

אנו ממליצים לא להתמודד בעצמך עם סוגיות אלימות במשפחה ולפנות לקבלת ייעוץ.

הגשת תלונת שווא עלולה לסבך את כל המעורבים בפרשה, גם את החשוד שנאלץ להתמודד עם חקירה במשטרה על לא עוול בכפו – וגם את מתלונן השווא שעלול למצוא את עצמו נחקר בחשד למסירת ידיעה כוזבת.

סוף מעשה במחשבה תחילה!

 

קבלת תסקיר ומתן טיפול שיקומי

מצבים של איומים ואלימות כלפי בנות זוג מהווים, לצערנו הרב, תופעה שכיחה ההולכת ומתרחבת.

ישנם מקרים, בהם לאחר הגשת התלונה, חוזרת בה המתלוננת מהדיווח על אלימות, אולם רשויות החקירה והאכיפה נוקטות משנה זהירות במצבים אלה ועוצרות בכל מקרה את החשוד על מנת לוודא כי הסרת התלונה אינה נובעת מאיומים או לחצים אחרים.

במידה שהוגש כלפי חשוד כתב אישום באשמה של עבירת אלימות במשפחה או תקיפת בת זוג, הסנגור צפוי לבקש מבית המשפט לקבל תסקיר שירות מבחן כבר בשלב המעצר.

מטרת התסקיר היא להבין את מידת מסוכנותו של הנאשם ולבחון את תנאי השחרור המתאימים במקרה זה.

לעתים קרובות, ההמלצה של שירותי המבחן תהיה לשלוח את הנאשם לטיפול שיקומי לגברים אלימים וזאת עוד בטרם מתחיל ההליך המשפטי העיקרי.

 

עבודת הסנגור בעבירות אלימות במשפחה

קבלת הטיפול לגברים אלימים עשויה לסייע בצורה משמעותית בהפחתת העונש ובהסתפקות בענישה שיקומית.

כאשר הסוגייה מגיעה לדיון בבית המשפט, השופט ייתן את דעתו על מגוון השיקולים הרלוונטיים בהם:

  1. חומרת העבירה
  2. נסיבות הביצוע שלה
  3. האם מדובר בעבירה ראשונה מסוגה
  4. מהי הסבירות לחזרה של אותה עבירה.
  5. ועוד.

 

הייצוג המשפטי יתמקד בניסיון להוכיח לבית המשפט כי גם במידה שנעברה העבירה, הרי שמדובר בטעות בשיקול הדעת וכי לא מדובר בתופעה קבועה וחוזרת.

לסיכום, בכל אירוע של אלימות במשפחה, הן מצד התוקף והן מצד המותקף אנו ממליצים שלא להתמודד לבד ולפנות לקבלת עזרה מקצועית.

הייעוץ והייצוג המשפטיים כוללים בחינה מעמיקה ויסודית של הנסיבות בתיק וגיבוש אסטרטגיית הגנה אפקטיבית ונכונה שתמזער את הנזק המשפטי שייגרם לכם למינימום האפשרי.

לקבלת ייעוץ משפטי
054-957-5708
השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם!
סגירת תפריט