תביעת לשון הרע בין כותלי בין הספר

גם מורים הם בני אדם… גם להם יש רגשות ולא אחת הרגשות האלה סוערים. בסערת רגשות עלולים מורים לאבד לרגע את קור הרוח ואת שיקול הדעת ולהגיד דברים שלאחר היאמרם הם מצטערים עליהם אבל הנזק נעשה. תביעת לשון הרע נגד מורה היא אחד האיומים החמורים ביותר על מקום עבודתו ועל מקור פרנסתו – מטה לחמו. תביעה כזאת עלולה לגרום לפיטוריו, לבד מהשתת קנס כספי כבד עליו.

מצד שני, יש יגידו הצד הראשון, לאף אדם ובטח שלא למורה שהינו בעל סמכות ומרות על תלמידיו, לא ראוי שירים את קולו ו/או יפגע באחד מתלמידיו וכמו כן יכפיש את שמו של תלמידו. מעבר לכך שהנושא לא ראוי ואינו מוסרי, מדובר בעבירה על החוק – פשוטו כמשמעו. תלמיד שחש כי כבודו נרמס ומורה הוציא דיבתו, צריך לפנות באמצעות הוריו, קרובי משפחות או יועצי בית הספר לגורם מוסמך כמו עורך דין לשון הרע לבחינת הגשת תביעת לשון הרע במידה וישנה עילה לכך ורצון לעשות כן.

שם טוב הוא היקר בנכסים

מורים עשויים להיזקק לשירותו של עורך דין דיני עבודה לביסוס תביעת לשון הרע שכוללת ראיות מהן עשויה להשתמע פגיעה בפרנסתו באמצעות ביושו, לעג על מוצאו, גילו, מוגבלות ונכות שמהן הוא סובל, ועוד אמירות שמטרתן ותכליתן לבזות, ללעוג, להשפיל.

פסיקות אחדות מוכיחות כי גם הרשתות החברתיות מהוות פלטפורמה להוצאת לשון רע ולהוצאות דיבה, ובשל החשיפה של רבים לתכנים המופיעים בהם דברים משתלחים ופוגעניים הנכתבים בהן עשויות בהחלט להוות עילה להגשת תביעה.

שם טוב הוא הנכס היקר ביותר של אדם ופגיעה בו עלולה להזיק לו במובנים רבים, לרבות שבירת מטה לחמו. חשוב להסתייע בעורך דין מקצועי כדי לפרט את האופן שבו  פוגעת לשון הרע בו ובמשפחתו. חשוב לנסות לכמת את הנזק הכספי שנגרם ועלול להיגרם ולהביא אותו לידי ביטוי בגובה סכום תביעת לשון הרע.

על מנת לא להסתכן בדחיית התביעה ובנזק הכפול שעלול להיגרם למורה שמגיש אותה, חשוב לבדוק היטב את הבסיס העובדתי להגשתה. לפני הגשת תביעה וכתנאי לה, חשוב לאסוף עדויות, ראיות (בכתב ועל פה), ודאי כאשר מדובר בהוצאת לשון הרע מתמשכת, סדרתית, שלא מותירה ספק באשר לכוונת המוציא אותה.

מקרה פרטי (בהחלט לא יחיד)

מקרה שהיה: מורה שסבלה מהתנכלויות חוזרות ונשנות על ידי מנהלת בית הספר שבו עבדה נוכחה לדעת כי היוצרות התהפכו כאשר המנהלת הגישה נגדה תלונה כי המורה זרקה עליה קלסר במהלך ויכוח, דבר שלא היה ולא נברא. התלונה נסגרה. המורה טענה כי ההתנכלויות ותלונת השווא היו חלק מהניסיון להשחיר את שמה. היא הגישה תביעת פיצויים בגיל לשון הרע.  במקרה זה בית הדין קבע כי עצם הגשת תלונה במשטרה לא היתה בבחינת לשון הרע.

אלא שבית הדין ציין כי נפלו פגמים בהתנהלותו של משרד החינוך במעורבותו במקרה זה, הן בהליך השימוע והן במכתב הנזיפה שהוציא למורה. ההליך היה פגום, בין השאר, בשל אי זימון  עדים לסכסוך בין השתיים, אי מתן אפשרות למורה להגיב על התלונות שהוגשו על תפקודה. בסיכום קבע בית הדין תשלום פיצויים בסכום 40.000 ₪ בדין התנהלות בחוסר תחם לב ובגין עגמת נפש שנגרמה למורה.